763הקמצן-מולייר-תיאטרון בית צבי
צילומים-אלי ליאון
מולייר ששמו האמיתי ז'אן בטיסט פוקלן היה מחזאי,במאי ושחקן צרפתי שהתפרסם בעולם עם הקומדיות העוקצניות והסרקסטיות שלו.
את הקומדיה הקלאסית "הקמצן"כתב ב1668.
מולייר התמוטט על הבמה בשחקו במחזה שלו "החולה המדומה"ונפטר באותו היום.
רבות ההפקות שהוצגו בארץ של מחזה זה.רוב התיאטראות הציגו אותו לפחות פעם אחת.מחזה זה נחשב לקומדיה הקלאסית שלו והיא עוסקת באב קמצן שהכסף עבורו הנו מעל הכל ומעל לאשרם של ילדיו.
הכסף הוא בעצם המניע את המחזה.הוא הגורם למצבים הקומיים.הוא המקדם את העלילה .הוא הגורם שכולם מושפעים ממנו.
הרפגון-הקמצן הדמות הראשית במחזה הוא קמצן פסיכותי. הקמצנות שלו עוברת כל גבול. היא פרנואידית והוא רואה בכל אדם רמאי וגנב.אין הוא הגיוני במעשיו. הכסף עבורו זה הכל. לא אושר ילדיו,לא הנאות מהחיים.הכל אצלו כסף,כסף,כסף וצבירתו.
הפעם מוצג המחזה בתיאטרון בית צבי בבימויו של גילי אמיתי ובנוסח העברי של נתן אלתרמן.
אמיתי החליט מראש להציג את המחזה בצורה שונה וכמחזה מודרני עכשוי .הוא התעלם ממולייר הקלאסי והידוע וכפי שהוצג ברוב ההפקות עד כה.
טוב עשה הבמאי שהחליט כך ביודעו ששחקניו כולם אנשים צעירים וקל להם יותר לשחק קומדיה עכשוית בה הם יכולים לשחק בעצם את עצמם.
בנוסף טוב ורצוי לחדש ולרענן את המחזות הקלאסיים ולתת להם גוון ומיקום אחר.
הבימוי ,בהתחשב בנאמר, טוב מאוד.ההצגה רעננה,מלאת מצבים קומיים הרודפים אחד את השני,קולחת,יש בה קצב ורצף עלילתי והקהל צוחק.
נראה לי שרצף זה נפגם במקצת עקב פתיחת וסגירת לעתים קרובות,יתר על המידה, של הדלתות האוטומטיות משני צידי הבמה ברעש מסויים.
אמנם אמיתי הגיש לנו הפקה מודרנית אך יש בה גם כמה אנכרוניזמים שנשארו מהמקור.אינני מתיחס לשימוש בתרגום הישן והטוב של אלתרמן.לדוגמה הרפגון מחזיק אצלו כרכרה וסוסים ולא מכונית.יתכן וזה נובע מקמצנותו ויתכן וזה מאפשר עוד כמה מצבים קומיים. ישנם עוד אנכרוניזמים כאלו לצד ההמצאות החדישות ביותר אך אלו אינם מפריעים כלל וכלל אלא להפך מגבירים את הצחוק והחיוך.
עיצוב התפאורה והתלבושות נעשו ע"י עלי וילדמן קפלן בחן .התאורה היפה עוצבה ע"י דולב ציגל.
חמישה עשר הן הנפשות הפועלות במחזה.
חלקם בתפקידים ראשיים וחלקם בקטעים אפיזודיים קצרים.
כולם עיצבו את הדמויות ששיחקו בצורה טובה מאוד.
הדמות הראשית היא הקמצן-אפי מרדכי-הרפגון.הוא חשדן,מרושל ונראה בהפקה זו כפושט רגל.הוא המחזיק את ההצגה.הוא המניע את העלילה.משחקו טוב מאוד.הוא משתמש בכל רמ"ח איבריו .כל חלק מגופו פועל היטב.הן הדיבור,הן הבעת פניו והן תנועותיו שיש בהן מהחיוך והחמלה שאנו חשים כלפיו.
דיבורו בהצגה שנוכחתי היה רם ביותר דבר שלדעתי יש להמנע ממנו.
קליאנט בנו של הרפגון-אבירם קליך הוא הבזבזן,הגנדרן.הוא מעצב דמות אוהבת ואהודה בצורה טובה מאוד.הכסף עבורו הוא רק אמצעי לתענוגות והנאות רגעיות ולא מטרה.
אליז-טליה בן מזי"א-הבת -דומה לאחיה ומגלמת את תפקידה על הצד הטוב ביותר.שקטה,מתחשבת עם מבט חודר.
ולר-אביאל שיליאן המשרת האישי הנו זריז,חנפן ומבצע היטב את תפקידו.
פרוזין-גיתית פישר-שדכנית טיפוסית מיפה הכל והדואגת בעצם לעצמה.ביצוע נהדר של התפקיד.
מר ז'אק-דניאל סטופין שחקן אופי מצויין.תענוג היה לראותו מחליף תפקידים במהירות הבזק.
יוחנן משעלי ויהודה אברון מעולים בתפקידם האפיזודי הקצר כזוג משרתים גולמניים.
השתתפו עוד בהצגה שראיתי שלי קירה,אבי גבריאלוב,זוהר גילבוע,פז לזר,יפעת מאור,מתנאל בראשי והראל אלקלעי.
לראות או לא לראות-קומדיה קלאסית שהפכה בהצלחה לקומדיה מודרנית בזכות הבמאי והביצוע הטוב.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 12/1/2011 10:11
הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר.
ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
